Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ביאור ע"פ באתי לגני (לב, ג)

עד חצות הלילה הוא בחי׳ ירידה, ומחצות מתחיל העלי׳.

הקב״ה הוא בחי׳ ז״א, מדות, שבהם הארת המוחין הוא בהעלם (וזהו ענין ל״ב פעמים אלוקים שנזכר במעשה בראשית, אלוקים הוא המעלים את בחי׳ ״כולם בחכמה עשית״ שיתעלם במדות, ז׳ ימי בראשית). משא״כ בשבת הוא התגלות עצמיות מוחין דאבא (ובמוסף מתעלה המלכות לבחי׳ בינה, ובמנחה מתעלית במקום המוחין). ועד״ז ע"י עסק התורה לשמה מתגלה בחי׳ חכמה בז״א (הקב״ה, בחי׳ ז״א, קורא ושונה כנגדו). [עוד פי׳ בלשמה היינו לשם ה, להמשיך הארה מבחי׳ חכמה, שבה שורה אוא״ס כדי לתקן דיני לאה, שלאה הוא בחי׳ אותיות המחשבה, שהם מגבילים את השכל, והם לבדם אין להם שום שכלף שהרי יכול לחשוב אותיות בלי להבין את השכל שבהם].

ב. אך כדי שע"י לימוד התורה יומשך מבחי' ח"ע לז"א צריך להיות המשכה מלמעלה מבחי' חכמה, ע"ד הרב שרוצה להשפיע שכל עמוק לתלמיד שצריך ששכלו בעצמו יהי' גדול יותר. וזהו אריתי מורי עם בשמי, שענין הריח הוא מבחי' מקיף שלמעלה משכל (שלכן הריח הוא קצת בלי גבול, שאינו כלה אחרי שמריחים אותו, משא"כ המאכל שאינו ראוי לאכילה אחרי שטוענים ממנו). מורי הוא בחי' סור מרע ובשמי הוא עשה טוב.

אכלתי יערי עם דבשי, יערי קאי על המלאכים, שהנשמות מקבלים מהם ביותר אור ובאהבה, ועי"ז מתעלים המלאכים ג"כ, ע"ד שהאדם מעלה את האוכל.

שתיתי ייני עם חלבי, ייני מוחין דאמא, חלבי הוא מוחין דאבא המלובשים במוחין דאמא, היינו מוחין לגדל הולד (ז"א).

אכלו רעים, קאי על נשמות ישראל שהם רעים לז"א.

שתו ושכרו דודים, דודים הם זו"נ שיחודם הוא לעיתים ואינו בבחי' רעים דלא מתפרשין, ולכן הם בבחי' צימאון, הוי' כל צמא לכו למים, ואח"כ שכרו, לעורר גבורות דאמא, יין המשמח שנעשה חסדים למטה.

הגלות דומה לשינה, שבגלות נאמר אותותינו לא ראינו, שאין רואים את המשכת אוא"ס באותיות התורה ותפילה. אך וליבי ער, ליבי קאי על הקב"ה, שכמו שהלב מקבל את הדם ואח"כ ע"י הדופק ממשיך את הדם לכל האיברים, כך הנה המשכת אוא"ס הוא ע"י אתעדל"ת של ואהבת גו' שכל חפצו ומגמתו יהי' באוא"ס. וגם בגלות הנה וליבי ער, שישנו אתעדל"ת והמשכת אוא"ס, ורק שאינו בגילוי. וזהו ענין הדופק שפנימיותו שנרגש בלב הו"ע המשכת התורה והמצוות, וחיצוניותו שנרגש ביד, הו"ע חסדי ה' עימנו, הזן את העולם כו'. וזהו שדפק אותיות פקד.

ב. על התעוררות רעותא דליבא אמר הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי, אחותי קאי על האהבה הטבעית המסותרת, שזהו כאהבת אח ואחות שאהבתם הוא בטבעם. רעיתי הו״ע ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים, שביטול והתכללות הנפש באלוקות, שכל כוחות הנפש הבהמית יהיו בבחי׳ אתכפיא ואתהפכא, הוא ע״ד האכילה שמאחד הנפש עם הגוף, היינו שממשיך אוא״ס בבחי׳ המדות דאצי׳ (״וכמה גופין תקינת לון״), שכמו ששרש המאכל הוא למעלה מהאדם, כך ישראל עלו במחשבה, ששרשם הוא בבחי׳ מחשבה שבמחשבה, שלמעלה מבחי׳ דיבור שבחשבה, שהוא שורש התהוות העולמות והתלבשות אוא״ס במדות העליונות.

Sichos.net